אינדקס עסקים נראה פשוט מבחוץ: רשימה של עסקים לפי תחום ואזור. בפועל, זה אחד סוגי האתרים המורכבים ביותר מבחינה טכנית, כי כל שילוב של קטגוריה, מיקום, סינון ועימוד יכול להפוך לכתובת — ואינדקס שלא שולט בזה מייצר מאות אלפי עמודים כמעט זהים, שגוגל מבזבז עליהם את זמנו במקום לסרוק את העמודים החשובים. במאמר הזה אני עובר על ההחלטות שקובעות אם אינדקס יצמח או ייתקע, מתוך שלושה אינדקסים ארציים שפיתחתי ואני מפעיל.
ההקשר: שלושה אינדקסים, שלושה תחומים
- יפה — אינדקס של יותר מ-1,000 בעלי מקצוע בתחום היופי, לפי תחום ומיקום.
- סודי — חדרים, מוטלים וצימרים, מחולק לארבעה אזורים ולעמודים של יותר ממאה יישובים.
- iGrar — שירותי גרירה, עם יותר מ-40 עמודי עיר ואזור, שנבנה קודם כול לגולש בלחץ שמחפש מהטלפון.
שלושה תחומים שונים לגמרי, ואותן שבע החלטות חזרו בכולם.
1. מבנה הקטגוריות
כמה רמות היררכיה צריך? האם עסק יכול להופיע בכמה קטגוריות? האם יש קטגוריות-על? התשובות קובעות את מבנה מסד הנתונים ואת מבנה הכתובות, ושינוי שלהן אחרי ההשקה פירושו הפניות לכל העמודים.
הכלל שעבד לי: הקטגוריות משקפות את מה שאנשים מחפשים, לא את הארגון הפנימי של התחום. ביפה, למשל, "לק ג׳ל" ו"בניית ציפורניים" הם תחומים נפרדים כי אנשים מחפשים אותם בנפרד, גם אם בעלת מקצוע אחת עושה את שניהם. ובאותה מידה: עסק שעושה את שניהם מופיע בשתי הקטגוריות, אבל לכרטיס העסק שלו יש כתובת אחת בלבד.
2. עמודי מיקום: קטגוריה × עיר
שילוב של קטגוריה ועיר ("חשמלאים בחיפה", "צימרים בגליל") הוא כמעט תמיד העמוד החשוב ביותר באינדקס, כי זה בדיוק מה שאנשים מקלידים. אבל אם יוצרים עמוד לכל קטגוריה בכל יישוב באופן אוטומטי, מקבלים אלפי עמודים — ורובם ריקים או עם עסק אחד.
ההחלטה שצריך לקבל מראש: מה הסף המינימלי שמצדיק עמוד שנסרק. מתחת לסף, העמוד קיים לגולש שהגיע אליו מניווט, אבל מסומן שלא ייסרק, או מציג במקומו עסקים מאזור סמוך עם הסבר.
| מצב העמוד | מה עושים |
|---|---|
| מספיק עסקים ותוכן ייחודי | עמוד שנסרק, עם כתובת קבועה, בתוך מפת האתר |
| עסק אחד או שניים | לא נסרק עד שיתמלא; מציג גם עסקים מאזור סמוך |
| אין עסקים בכלל | לא נוצר קישור אליו מהניווט; גישה ישירה מחזירה 404 |
גוגל ממליצה במפורש, בהנחיות שלה לניווט מבוסס סינונים, להחזיר 404 לשילובים בלי תוצאות או לשילובים שאין להם היגיון, ולא להפנות אותם לעמוד שגיאה כללי.
3. עמודים דלים
עמוד קטגוריה ריק, או כרטיס עסק עם שם ומספר טלפון בלבד, לא מוסיף ערך לגולש — ובהיקף של אלפי עמודים, הוא מוריד את הערך של האתר כולו. שני כלים עובדים כאן:
- סף תוכן: כרטיס עסק בלי תיאור, אזור שירות או פרטים בסיסיים לא נכנס לאינדקס של גוגל עד שהוא מושלם.
- תוכן משלים אמיתי: בעמודי הקטגוריה ובעמודי המיקום, טקסט שעוזר לבחור — לא פסקה אחת שבה רק שם העיר מוחלף. בסודי, שכבת המדריכים עונה על שאלות אמיתיות של הגולשים ומקושרת לעמודים הרלוונטיים.
4. סינונים ומיון
סינון לפי "פתוח עכשיו", דירוג, מחיר או שירות נוסף יוצר שילובים רבים מאוד. רובם צריכים להישאר מחוץ לסריקה. לפי ההנחיות של גוגל, הדרך היעילה ביותר לטווח ארוך היא לחסום את פרמטרי הסינון ב-robots.txt, או לממש את הסינון כך שלא נוצרות כתובות חדשות. תגיות canonical לעמוד הבסיס עוזרות, אבל גוגל עצמה מתארת אותן כפחות יעילות לאורך זמן מחסימה (הרחבתי על כך במאמר תג קנוניקל).
ההחלטה החשובה היא להפריד בין שני סוגי סינונים:
- סינונים שיש מאחוריהם חיפוש אמיתי — למשל "גרר לאופנועים" ב-iGrar. אלה הופכים לקטגוריה או לעמוד עם כתובת קבועה.
- סינונים לנוחות הגולש — מיון לפי מרחק, "פתוח עכשיו". אלה לא מקבלים כתובת שנסרקת.
אם הכתובות של הסינונים כן גלויות, כדאי לשמור על פורמט אחיד: מפריד & סטנדרטי, וסדר קבוע של הפרמטרים, כדי שאותו שילוב לא יופיע בשתי כתובות.
5. עימוד
קטגוריה עם מאות עסקים צריכה עימוד שהסורק יכול לעבור בו: קישורים רגילים לעמוד 2, 3, 4. כפתור "טען עוד" שעובד רק ב-JavaScript נראה טוב, אבל הסורק לא לוחץ עליו — והעסקים שבעמודים הבאים פשוט לא מתגלים. אפשר לשלב את שני הדברים: גלילה אינסופית לגולש, עם כתובות עימוד אמיתיות מתחת.
6. נתונים מובנים
כל כרטיס עסק צריך סימון LocalBusiness (או סוג ספציפי יותר) עם שם, כתובת, טלפון ושעות פעילות — שתואמים בדיוק למה שמופיע בעמוד. עמודי קטגוריה ומיקום מקבלים פירורי לחם ורשימת פריטים. הסימון לא מבטיח תוצאות מועשרות, אבל הוא עוזר לגוגל להבין שמדובר באינדקס של עסקים מקומיים ולא באוסף עמודים אקראי.
7. עדכון ותחזוקה של הנתונים
אינדקס הוא טוב בדיוק כמו העדכניות של הנתונים שלו. טלפון שהשתנה או עסק שנסגר פוגעים באמון של הגולשים מהר מאוד. יש שלוש דרכים לשמור על הנתונים, ולכל אחת השלכה על הפיתוח:
- אזור מפרסמים שבו בעלי עסקים מעדכנים בעצמם — דורש הרשמה, הרשאות ובקרה.
- ייבוא ממקור חיצוני — דורש סנכרון, זיהוי כפילויות וטיפול ברשומות שנעלמו.
- צוות פנימי — דורש ממשק ניהול נוח לעבודה בכמויות.
בסודי וב-iGrar בניתי אזור מפרסמים, כי מי שהכי מעוניין שהפרטים יהיו נכונים הוא בעל העסק עצמו.
האתגר הישראלי: שמות יישובים
יישובים בישראל נכתבים בכמה צורות: "תל אביב", "תל-אביב", "תל אביב-יפו"; "פתח תקווה" ו"פתח תקוה"; "קריית" ו"קרית". מערכת שלא מטפלת בזה מראש יוצרת עמודים כפולים לאותו מקום, או מפספסת חיפושים. הפתרון הוא טבלת יישובים אחת עם שם קנוני וכתובת אחת לכל יישוב, ורשימת שמות חלופיים שמשמשת את החיפוש הפנימי — אבל לא יוצרת עמודים נפרדים.
מה למדתי מזה
מאמרים קשורים: פורום ואתר קהילה: איך בונים, מנהלים ומופיעים בגוגל, לוח דרושים: איך בונים אתר משרות שעובד לשני הצדדים, אתר נדל"ן: נכסים, חיפוש וסינון, ומה עושים עם נכס שנמכר ומה זה פורטל? סוגי פורטלים ואיך בונים אחד שמחזיק.
אף אחת מההחלטות האלה לא נראית בעיצוב, וכולן קשות לשינוי אחרי ההשקה. לכן הן מתקבלות באפיון, יחד עם מבנה הכתובות, ועם מפות אתר מחולקות לפי סוג עמוד. מתכננים פורטל או אינדקס? בעמוד בניית פורטלים ואינדקסים מפורט איך אני עובד, ואפשר לספר לי על הפרויקט.
אהבתם את המאמר?
