עימוד באתר הוא חלוקה של רשימה ארוכה — מוצרים, עסקים, מאמרים — לכמה עמודים, עם כתובת נפרדת לכל עמוד. סינונים (Faceted Navigation) הם האפשרות לצמצם את הרשימה לפי תכונות: עיר, מחיר, צבע, דירוג. שניהם חיוניים לגולש, ושניהם יכולים לייצר אלפי כתובות שגוגל לא צריכה. באתר קטן זה לא משנה; בחנות, באינדקס או בפורטל, האופן שבו בונים עימוד וסינון קובע אם גוגל מגיעה לכל הפריטים — או מבזבזת את הזמן על וריאציות.
עימוד: הכללים של גוגל
- כתובת ייחודית לכל עמוד — למשל ?page=2 או /page/2/.
- לא לסמן את עמוד 1 כקנוני לכל העמודים — כל עמוד מציג פריטים אחרים, ולכן כל עמוד קנוני לעצמו.
- קישורים רגילים בין העמודים — אלמנט
<a href>מכל עמוד לעמוד הבא, כדי שהסורק יוכל להגיע לכולם. - בלי # למספרי עמודים — גוגל מתעלמת ממה שאחרי הסימן #.
ומה עם rel="next" ו-rel="prev"? גוגל כבר לא משתמשת בהם. מנועי חיפוש אחרים אולי כן, אז אין נזק בהשארתם — אבל הם לא תחליף לקישורים אמיתיים.
גלילה אינסופית וכפתור "טען עוד"
סורקים לא גוללים ולא לוחצים על כפתורים — הם עוקבים אחרי קישורים. רשימה שנטענת רק בגלילה או בלחיצה על "טען עוד" עלולה להשאיר את רוב הפריטים בלי דרך גישה. הפתרון שאני משתמש בו: חוויית "טען עוד" לגולש, ומאחוריה קישורי עימוד אמיתיים עם כתובות — כך שגם מי שלא מריץ JavaScript מגיע לכל העמודים. הרחבתי על הצד הזה במאמר אתר JavaScript וגוגל.
סינונים: איפה הכתובות מתפוצצות
קחו אינדקס עם 30 קטגוריות, 100 ערים, ו-5 סינונים של כן/לא. כל צירוף הוא כתובת אפשרית, והחשבון מגיע מהר למאות אלפים — רובן ריקות או כמעט זהות. גוגל מתארת שתי בעיות: סריקת יתר, כי הסורק ניגש למספר עצום של כתובות לפני שהוא מבין שהן חסרות ערך, וגילוי איטי של עמודים חדשים — כי הזמן הלך על הווריאציות. ראו גם תקציב סריקה.
שתי אסטרטגיות
| מצב | מה עושים |
|---|---|
| הסינונים לא צריכים להופיע בגוגל | חוסמים את הפרמטרים ב-robots.txt, או מעבירים את מצב הסינון לחלק שאחרי # — שלא משפיע על הסריקה |
| חלק מהצירופים צריכים להופיע בגוגל | כתובות עקביות, סדר קבוע של פרמטרים, 404 לצירוף בלי תוצאות, וקנוניקל לגרסה הבסיסית בשאר |
גוגל ממליצה במפורש להחזיר 404 כשצירוף סינון לא מחזיר תוצאות, להשתמש במפריד הסטנדרטי & בין פרמטרים, ולשמור על סדר לוגי קבוע — כך ש"עיר ואז קטגוריה" ו"קטגוריה ואז עיר" לא יהיו שתי כתובות. קנוניקל לגרסה הלא מסוננת עשוי לצמצם סריקה לאורך זמן, אבל גוגל מציינת שהוא פחות יעיל מהשיטות האחרות.
הגישה שלי באינדקסים
אני מפריד בין שני סוגי עמודים כבר בשלב האפיון:
- עמודי נחיתה — צירופים שאנשים באמת מחפשים, כמו קטגוריה בעיר. הם מקבלים כתובת נקייה (/category/city/), כותרת ותוכן משלהם, נכנסים למפת האתר — ונוצרים רק כשיש בהם עסקים.
- מצבי סינון — דירוג, פתוח עכשיו, מיון לפי מחיר. הם קיימים לגולש, לא לגוגל, ולא מייצרים כתובות שנפתחות לסריקה.
כך גוגל רואה מבנה ברור של עמודים שווים, והגולש מקבל את כל הגמישות. העיקרון הזה מפורט גם במאמר איך בונים אינדקס שמחזיק, ובמבנה הכתובות שתיארתי בתכנון URL לאתר גדול.
מיון
מיון לפי מחיר, תאריך או פופולריות מציג את אותם פריטים בסדר אחר — כלומר תוכן כפול כמעט מושלם. גוגל ממליצה להשתמש ב-noindex או לחסום את דפוסי הכתובות האלה ב-robots.txt כדי למנוע אינדוקס של וריאציות. ברוב האתרים אין שום סיבה שכתובת ממוינת תופיע בתוצאות החיפוש. ראו תוכן כפול.
שאלות נפוצות
עמוד 2 ומעלה צריכים להיות בגוגל?
הם צריכים להיות נגישים לסריקה, כדי שגוגל תגיע לפריטים שבהם. שהם עצמם יופיעו בתוצאות — פחות חשוב; בדרך כלל עמוד 1 הוא זה שמופיע.
להוסיף noindex לעמודי עימוד?
לרוב לא. עמודי העימוד הם הדרך של גוגל להגיע לפריטים שבהם, וההנחיות שלה מבקשות לתת לכל עמוד כתובת וקנוניקל משלו — לא להוציא אותם. noindex שמור למיונים ולווריאציות של סינון.
אתר וורדפרס צריך לדאוג לזה?
העימוד המובנה של וורדפרס עומד בכללים. הבעיה מתחילה בתוספי סינון לחנויות, שחלקם מייצרים כתובת לכל צירוף — כדאי לבדוק איך התוסף שלכם בונה כתובות.
תכנון עימוד, סינונים ועמודי נחיתה הוא לב העבודה בבניית פורטלים ואינדקסים ובחנויות שאני בונה. מתכננים אתר עם הרבה פריטים? ספרו לי על המבנה.
אהבתם את המאמר?
