שרת הוא מחשב שתפקידו לענות לבקשות של מחשבים אחרים. כשמדברים על אתר, "שרת" יכול להיות שני דברים: המחשב עצמו, שבו שמורים קבצי האתר, והתוכנה שרצה עליו ועונה לדפדפנים — שרת ה-HTTP. כשגולש מקליד כתובת, הדפדפן שלו שולח בקשה, השרת מאתר את מה שהתבקש ומחזיר אותו. אם הוא לא מוצא את העמוד, הוא מחזיר שגיאה — אבל הוא חייב לענות על כל בקשה.
מה זה שרת: החומרה והתוכנה
MDN מגדירה את המונח "שרת אינטרנט" בשתי רמות, ושתיהן נכונות:
- חומרה — מחשב שמחזיק את תוכנת השרת ואת קבצי האתר: עמודי HTML, תמונות, קובצי CSS ו-JavaScript. הוא מחובר לאינטרנט כל הזמן, ויש לו כתובת IP קבועה.
- תוכנה — לפחות שרת HTTP: תוכנה שמבינה כתובות URL ואת פרוטוקול HTTP, מקבלת בקשה מהדפדפן ומחזירה תשובה. הנפוצות הן Apache, Nginx ו-LiteSpeed.
בפועל, כמעט אף עסק לא מחזיק היום מחשב פיזי משלו. השרת הוא בדרך כלל מכונה וירטואלית אצל ספק אחסון, או חלק משרת משותף — ההבדלים מוסברים במאמר סוגי אחסון אתרים, ועל שרת וירטואלי פרטי במאמר מה זה VPS.
שרת סטטי ושרת דינמי
זה ההבדל שהכי משפיע על מה שבעל אתר צריך לדעת:
| שרת סטטי | שרת דינמי | |
|---|---|---|
| ממה הוא מורכב | מחשב + שרת HTTP | שרת HTTP + שרת אפליקציה + מסד נתונים |
| מה הוא שולח | את הקבצים כמו שהם | עמוד שנבנה ברגע הבקשה |
| דוגמה | אתר HTML פשוט, קבצי תמונות | וורדפרס, חנות, אינדקס, מערכת עם משתמשים |
| מה יכול להאט אותו | בעיקר משקל הקבצים | קוד, שאילתות למסד נתונים, תוספים |
אתר וורדפרס הוא אתר דינמי: כל עמוד נבנה מחדש מקוד PHP ומנתונים שנשלפים ממסד הנתונים, אלא אם יש מטמון שחוסך את העבודה. לכן שני אתרים עם אותו עיצוב יכולים להתנהג אחרת לגמרי: אחד עונה מיד, והשני מחכה שנייה עד שהשרת מסיים לבנות את העמוד. הזמן הזה נמדד כ-TTFB, ומטמון הוא הכלי העיקרי לקצר אותו.
מה קורה כשגולש נכנס לאתר
- הדפדפן מתרגם את שם הדומיין לכתובת IP דרך DNS.
- הוא פותח חיבור לשרת בכתובת הזו — ובאתר עם HTTPS, גם מאמת את תעודת האבטחה.
- הוא שולח בקשת HTTP לעמוד מסוים.
- השרת מחזיר את הקובץ, או מריץ קוד שבונה את העמוד ואז מחזיר אותו, יחד עם קוד סטטוס — 200 אם הכול תקין, 404 אם העמוד לא קיים.
- הדפדפן מגלה בעמוד קבצים נוספים — עיצוב, סקריפטים, תמונות — ושולח בקשה לכל אחד מהם.
כל שלב כאן יכול להיתקע, ולכן כשהאתר לא עולה, בודקים לפי הסדר הזה: DNS, חיבור, תעודה, ורק אז השרת והקוד.
במה שרת של אתר שונה ממחשב רגיל
- הוא דולק תמיד ומחובר לרשת מהירה, במרכז נתונים עם חשמל וקירור גיבוי.
- אין לו מסך — מנהלים אותו מרחוק, דרך פאנל ניהול או שורת פקודה.
- הוא משרת הרבה אנשים בבת אחת, ולכן המשאבים — מעבד, זיכרון, דיסק — נמדדים ביחס לעומס, לא לשימוש של אדם אחד.
- הוא חשוף לאינטרנט, ולכן עדכוני אבטחה, חומת אש וגיבויים הם חלק מהתפעול, לא תוספת.
מי אחראי על מה
הבלבול הנפוץ אצל בעלי עסקים הוא בין שלוש שכבות שונות: הדומיין (השם, שנרשם אצל רשם), השרת (המחשב שמארח את האתר, אצל ספק אחסון) והאתר עצמו (הקוד והתוכן). כל אחת יכולה להיות אצל גורם אחר. מי שבונה לכם את האתר צריך לתעד את שלושתן ולהעביר לכם גישה — פירטתי את זה במאמר בעלות על אתר.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין שרת לאחסון?
אחסון הוא השירות; השרת הוא המחשב שנותן אותו. כשקונים חבילת אחסון, מקבלים מקום ומשאבים על שרת של הספק — לבד או משותף עם אתרים אחרים.
האם צריך שרת כדי שיהיה לי אתר?
תמיד יש שרת, גם אם לא רואים אותו. בפלטפורמות כמו וויקס או שופיפיי הספק מנהל אותו עבורכם, ואין לכם גישה אליו. באתר וורדפרס או במערכת ייעודית, בוחרים בעצמכם איפה האתר יושב.
שרת חזק יותר יפתור אתר איטי?
לפעמים. אם הבעיה היא קוד כבד או שאילתות לא יעילות, שרת חזק רק מסתיר אותה. קודם מאבחנים — ראו וורדפרס איטי: איך מאבחנים.
אני בונה אתרים ומערכות דינמיות, ומתכנן מראש את השכבה של השרת: מטמון, מסד נתונים וגיבויים. אם האתר שלכם איטי או לא יציב, בעמוד שיפור מהירות אתר מפורט איך אני מאבחן את זה, ואפשר לשלוח לי את הכתובת.
אהבתם את המאמר?
