דומיין בעברית הוא שם דומיין שכתוב באותיות עבריות, כמו שם-העסק.ישראל. בישראל, דומיינים בעברית נרשמים היום תחת הסיומת .ישראל, שמנוהלת על ידי איגוד האינטרנט הישראלי; תחת il. האיגוד השעה את האפשרות לרשום שמות בעברית. מאחורי הקלעים, כל דומיין עברי מתורגם לצורה לטינית שמתחילה ב-xn-- (Punycode), כי תשתית ה-DNS עובדת עם תווים לטיניים. דומיין עברי יכול להיות כלי שיווקי נחמד, אבל ברוב המקרים הוא מתאים כדומיין משני שמפנה לדומיין הראשי, ולא ככתובת הראשית של העסק.
הסיומת .ישראל
לפי רשומת IANA, הסיומת .ישראל היא סיומת מדינתית בכתב עברי שמייצגת את ישראל, והיא נרשמה ב-16 ביוני 2020. המנהל שלה הוא איגוד האינטרנט הישראלי. לפי כללי הרישום של .ישראל:
- השם יכול לכלול רק אותיות עבריות, ספרות ומקף, וחייבת להיות בו לפחות אות עברית אחת.
- האורך הוא בין 2 ל-63 תווים; אסור להתחיל או לסיים במקף, אסור שני מקפים רצופים, ואסור להתחיל בספרה.
- אותיות סופיות ורגילות (כמו מ ו-ם) נחשבות זהות לצורכי רישום.
- כל אדם או תאגיד, מישראל או מחו"ל, יכול לרשום שם ישירות תחת .ישראל, דרך רשם מוסמך, לשנה עד חמש שנים.
יש גם סיומות משנה ייעודיות, כמו .אקדמיה.ישראל ו-.ממשל.ישראל, שמוגבלות לגופים זכאים.
מה זה Punycode, ולמה זה חשוב לכם
מערכת ה-DNS נבנתה לתווים לטיניים. כדי לתמוך בשפות אחרות, התקן (RFC 5890) מגדיר דרך לקודד שם בכל שפה לצורה לטינית שמתחילה ב-xn--. הסיומת .ישראל עצמה, למשל, היא בפועל:
xn--4dbrk0ce
הדפדפן מציג את הצורה העברית, אבל בהרבה מקומות אחרים תראו את הצורה המקודדת: בהגדרות DNS, בתעודות SSL, בכלי ניתוח, ולפעמים בקישורים שמשותפים ברשתות או בהודעות. כתובת עברית שנראית יפה בכרטיס ביקור יכולה להפוך לרצף לא מובן כשמישהו מעתיק אותה.
היתרונות
- קל לזכור ולהגיד — במיוחד לקהל שלא נוח לו עם אנגלית או עם תעתיק.
- זמינות — שמות שתפוסים מזמן ב-co.il עשויים להיות פנויים בעברית.
- הגנה על המותג — רישום השם העברי מונע ממישהו אחר לתפוס אותו.
החסרונות
- הקלדה — מעבר בין עברית לאנגלית באמצע כתובת, ונקודה שמתבלבלת עם המקלדת, מכשילים גולשים.
- מייל — כתובות מייל עם דומיין עברי לא נתמכות באופן אחיד בכל מערכות הדואר, ולכן לא כדאי להשתמש בהן לתקשורת העסקית.
- שיתוף והצגה — כאמור, הצורה המקודדת צצה במקומות לא צפויים.
- כיווניות — כתובת שמשלבת עברית, נקודות ונתיבים באנגלית מוצגת לפעמים בסדר מבלבל. הרחבתי על כיווניות במאמר פיתוח אתר מימין לשמאל.
ההמלצה שלי: ראשי באנגלית, עברית כהפניה
לרוב העסקים, הסדר הנכון הוא:
- דומיין ראשי לטיני — הכתובת של האתר, של המייל ושל כל החומרים. על הבחירה שלו כתבתי במאמר איך בוחרים שם דומיין לעסק.
- דומיין עברי כמשני — נרשם על שם העסק ומפנה בהפניה קבועה (301) לדומיין הראשי. ככה מי שמקליד בעברית מגיע, וגוגל רואה אתר אחד. ראו הפניה 301.
- שימוש בעברית בשילוט ובפרסום — במקומות שבהם קל יותר להגיד את השם בעברית, כמו רדיו או שלט.
אם בכל זאת בוחרים דומיין עברי כראשי, כדאי לבדוק מראש איך הוא נראה בכל המערכות שהעסק משתמש בהן: מייל, סליקה, מערכות פרסום, אנליטיקה.
רישום הגנתי: אילו גרסאות כדאי לתפוס
גם אם לא מתכננים להשתמש בדומיין עברי, יש היגיון לרשום את שם העסק בעברית — כדי שאף אחד אחר לא יעשה את זה. כשרושמים, כדאי לחשוב על:
- הכתיב הנפוץ — כתיב מלא וכתיב חסר, אם שניהם בשימוש.
- עם מקף ובלי — בשמות של שתי מילים.
- השם בתעתיק לטיני — ב-co.il וגם בסיומות נוספות שרלוונטיות לעסק.
כל הגרסאות נרשמות על שם העסק, ומפנות לאתר הראשי. כך שומרים על המותג בלי לפזר אותו בין כמה אתרים.
שאלות נפוצות
האם אפשר לרשום דומיין בעברית עם סיומת co.il?
לפי תקציר כללי הרישום של איגוד האינטרנט, האיגוד השעה את האפשרות לרשום שמות בעברית תחת il., ומפנה לסיומת .ישראל. בדקו מול רשם מוסמך את המצב העדכני.
האם דומיין בעברית עוזר לדירוג בגוגל?
אין סיבה להניח שכן. מה שקובע הוא התוכן והתשתית של האתר, לא השפה של הדומיין. ובאתר שבו הדומיין העברי מפנה לראשי, הוא בכלל לא מופיע בתוצאות.
איך מגדירים דומיין עברי ב-DNS?
כמו כל דומיין, רק שבהגדרות ובכלים מסוימים צריך להזין את הצורה המקודדת (xn--). רוב הרשמים וספקי ה-DNS עושים את ההמרה לבד. ראו רשומות DNS.
אני מגדיר דומיינים, הפניות ו-DNS כחלק מכל אתר שאני בונה — כשהדומיינים רשומים על שם הלקוח. ראו בניית אתרים לעסקים, או ספרו לי איזה שם אתם שוקלים.
אהבתם את המאמר?
