חוק הספאם הוא הכינוי לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), שקובע מתי מותר לשלוח "דבר פרסומת" באמצעות מייל, SMS, פקס או מערכת חיוג אוטומטי. העיקרון שלו פשוט: אסור לשלוח פרסומת בלי הסכמה מפורשת ומראש של הנמען, בכתב — וכל פרסומת צריכה להיות מסומנת, לכלול את פרטי המפרסם ולאפשר הסרה פשוטה. הפרה יכולה לעלות עד 1,000 ש"ח פיצוי לכל הודעה, בלי שהנמען צריך להוכיח נזק. לכל אתר שאוסף כתובות מייל או טלפונים — בטופס צור קשר, בהרשמה לניוזלטר או בחנות — החוק הזה הוא חלק מהאפיון.
המאמר כולל הסבר כללי ואינו ייעוץ משפטי. הוא מבוסס על נוסח תיקון 40 לחוק, כפי שפורסם בספר החוקים ב-2008; לפני הסתמכות, בדקו את הנוסח המעודכן והתייעצו עם עורך דין.
מה נחשב "דבר פרסומת"
לפי נוסח החוק שפורסם, דבר פרסומת הוא מסר שמופץ באופן מסחרי ושמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות, או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת. ניוזלטר עם מבצע, SMS על הנחה, או מייל שמזמין לקנות — כולם בפנים. אישור הזמנה, חשבונית או תשובה לפנייה של לקוח הם בדרך כלל מסרים שירותיים, לא פרסומת — אבל מייל "שירותי" שמשולב בו מבצע עלול להפוך לדבר פרסומת.
הכלל: הסכמה מפורשת מראש
החוק אוסר לשלוח דבר פרסומת בפקס, בחיוג אוטומטי, בהודעה אלקטרונית או ב-SMS בלי הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב — כולל בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת. יש חריג אחד לפנייה חד-פעמית לבית עסק, שמציעה לו להסכים לקבל פרסומות.
מה זה אומר בטופס באתר:
- תיבת סימון נפרדת להסכמה לדיוור, שהגולש מסמן בעצמו — לא מסומנת מראש.
- נוסח ברור: "אני מסכים/ה לקבל עדכונים ומבצעים במייל", ולא ניסוח מעורפל.
- הפרדה מהפעולה העיקרית: שליחת פנייה או רכישה אינן הסכמה לדיוור.
- תיעוד: מתי ניתנה ההסכמה, מאיזה טופס ובאיזה נוסח. במחלוקת, המפרסם הוא זה שצריך להראות שהייתה הסכמה.
החריג ללקוחות קיימים
החוק מאפשר לשלוח פרסומת גם בלי הסכמה מפורשת, אם מתקיימים כל התנאים האלה:
- הנמען מסר את פרטיו במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במשא ומתן לרכישה — והמפרסם הודיע לו שהפרטים ישמשו למשלוח פרסומת.
- המפרסם נתן לו הזדמנות להודיע שהוא מסרב לקבל פרסומת — והוא לא סירב.
- הפרסומת מתייחסת למוצר או לשירות מסוג דומה למה שרכש.
בחנות אינטרנטית זה מתורגם להודעה ברורה בתהליך התשלום, עם אפשרות לסרב באותו מקום. ושימו לב: החריג נוגע ללקוחות — לא לכל מי ששלח פנייה דרך האתר.
מה כל פרסומת חייבת לכלול
| דרישה | במייל | ב-SMS |
|---|---|---|
| ציון שזו פרסומת | המילה "פרסומת" בכותרת (שורת הנושא) | לפי נוסח 2008, ב-SMS נדרשים רק שם המפרסם ודרכי יצירת קשר לצורך הודעת סירוב |
| פרטי המפרסם | שם, כתובת ודרכי יצירת קשר | |
| זכות הסירוב | הודעה על הזכות לסרב, דרך פשוטה לעשות זאת, וכתובת תקפה באינטרנט למתן הודעת סירוב |
בשאר הערוצים, החוק דורש ש"פרסומת" תופיע בתחילת ההודעה. הפרטים צריכים להופיע באופן בולט וברור, ובלי להטעות. קישור הסרה זעיר באפור על אפור בתחתית המייל הוא בדיוק מה שהחוק מנסה למנוע.
הסרה מהרשימה
נמען רשאי בכל עת לבקש להפסיק לקבל פרסומות — באופן כללי או מסוג מסוים — ולחזור בו מהסכמה שנתן. לפי החוק, הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום (מלבד עלות שליחת ההודעה), והיא יכולה להינתן בכתב או באותה דרך שבה נשלחה הפרסומת, לפי בחירת הנמען. מבחינה טכנית, המשמעות היא קישור הסרה שעובד בלחיצה אחת, בלי חובה להתחבר לחשבון, ושההסרה מתעדכנת בכל מערכת שממנה נשלחים דיוורים — לא רק במערכת הדיוור הראשית.
הסנקציות
- פיצויים לדוגמה: בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי שאינו תלוי בנזק, עד 1,000 ש"ח לכל דבר פרסומת שנשלח בניגוד לחוק — כשהשליחה הייתה ביודעין. החוק קובע חזקה שהשליחה הייתה ביודעין, אלא אם המפרסם הוכיח אחרת, ומונה מקרים שבהם אין לו הגנה — למשל שליחה אחרי שהנמען כבר ביקש להסיר אותו.
- עוולה אזרחית — הפרה של הסעיף היא עוולה לפי פקודת הנזיקין.
- קנס פלילי — והחוק מטיל אחריות פיקוח גם על מנהלים ועל האחראים לשיווק בתאגיד.
כשמכפילים 1,000 ש"ח במספר ההודעות ובמספר הנמענים, קל להבין למה רשימת תפוצה "שנאספה איכשהו" היא סיכון עסקי ממשי.
צ'קליסט לאתר
- טופס הרשמה עם תיבת הסכמה נפרדת, לא מסומנת מראש.
- טופס צור קשר שלא מוסיף אוטומטית לרשימת התפוצה.
- בחנות — הודעה בתהליך התשלום על שימוש בפרטים לפרסומת, עם אפשרות לסרב.
- שמירת תיעוד הסכמה: תאריך, עמוד, נוסח. לחיבור בין הטופס למערכת הדיוור, ראו ניוזלטר מהאתר.
- תבנית דיוור עם "פרסומת" בכותרת, פרטי העסק וקישור הסרה ברור.
- סנכרון הסרות בין כל המערכות.
- הפרטים שנאספים מופיעים גם במדיניות הפרטיות של האתר, ונשמרים בהתאם לחובות אבטחת המידע — ראו אבטחת מידע לעסק קטן.
שאלות נפוצות
האם חוק הספאם חל על הודעות וואטסאפ?
החוק מתייחס ל"הודעה אלקטרונית" ול-SMS, ושאלות על ערוצים חדשים נדונות בבתי המשפט. כדאי להתייעץ עם עורך דין לפני שליחת פרסומות בוואטסאפ, ולהתייחס אליהן באותה זהירות.
מישהו השאיר פרטים באתר כדי לקבל הצעת מחיר. מותר לשלוח לו ניוזלטר?
פנייה לקבלת הצעה אינה הסכמה מפורשת לדיוור. החריג ללקוחות דורש, בין השאר, הודעה מראש שהפרטים ישמשו לפרסומת והזדמנות לסרב. הדרך הבטוחה: לבקש הסכמה נפרדת.
חייבים לכתוב "פרסומת" גם בניוזלטר תוכן?
אם הניוזלטר מעודד רכישה — למשל כולל מבצעים או הצעות — הוא כנראה דבר פרסומת. במקרה של ספק, עדיף לסמן ולהתייעץ.
הרבה מהחובות האלה מתורגמות להחלטות פשוטות בבניית האתר: איך נראה הטופס, מה נשמר ולאן. כשאני בונה אתר, הטפסים בנויים כך מלכתחילה — ראו בניית אתרים לעסקים, או ספרו לי על הטפסים באתר שלכם.
אהבתם את המאמר?
