כתוביות לווידאו הן הטקסט של מה שנאמר בסרטון — ושל צלילים חשובים — שמוצג על המסך בזמן הצפייה. הן נדרשות כדי שאנשים חירשים וכבדי שמיעה יבינו את הסרטון, אבל בפועל משתמשים בהן הרבה יותר אנשים: מי שצופה בטלפון בלי סאונד, מי שנמצא בתחבורה ציבורית, ומי שהשפה של הסרטון אינה שפת האם שלו. לפי ההנחיות בישראל, החובה להוסיף כתוביות חלה על חלק מבעלי האתרים — אבל גם מי שפטור, מרוויח מהן.
המאמר כולל הסבר כללי ואינו ייעוץ משפטי.
כתוביות, תמלול ותיאור שמע — מה ההבדל
| מה | מה זה | למי זה עוזר |
|---|---|---|
| כתוביות (captions) | טקסט מסונכרן של הדיבור, כולל צלילים משמעותיים ("[מוזיקה]", "[צלצול טלפון]") | חירשים וכבדי שמיעה, צפייה בלי סאונד |
| תרגום (subtitles) | טקסט מסונכרן בשפה אחרת, בדרך כלל רק הדיבור | דוברי שפות אחרות |
| תמלול (transcript) | כל הטקסט של הסרטון כמסמך, מתחת לסרטון או בעמוד נפרד | חירשים-עיוורים (עם צג ברייל), מי שמעדיף לקרוא, מנועי חיפוש |
| תיאור שמע | קריינות נוספת שמתארת מה רואים כשזה לא נאמר בדיבור | עיוורים וכבדי ראייה |
מה דורשים ההנחיות והדין בישראל
בהנחיות WCAG, קריטריון 1.2.2 (כתוביות לתוכן מוקלט) הוא ברמה A — הבסיסית ביותר. אבל התקנות בישראל קבעו התאמות משלהן לווידאו. לפי הסיכום בכל זכות (עודכן במאי 2026):
- על מי: חובת הנגשת וידאו חלה רק על רשות ציבורית, או על גוף שמחזור העסקאות הממוצע שלו עולה על 5 מיליון ש"ח.
- על אילו סרטונים: תכני וידאו שהוכנו אחרי 25.10.2017.
- מה נדרש: כתוביות לסרטונים מוקלטים מראש — לא לשידורים חיים. אין חובה להוסיף תיאור שמע של התרחשות לא מילולית.
- כנס, דיון או הרצאה: מספיק לפרסם באתר תמלול נגיש של מה שנאמר.
- תוכן של צד שלישי: סרטון שהגוף לא הפיק ולא הוזמן עבורו — למשל סרטון יוטיוב של מישהו אחר שמוטמע באתר — אינו חייב בהנגשה.
עסק קטן שמתחת לסף המחזור לא חייב אפוא בכתוביות לפי התקנות. אבל אם הסרטון הוא חלק מרכזי מהשירות — הדגמת מוצר, הסבר על תהליך — כתוביות הן ההבדל בין לקוח שהבין לבין לקוח שעזב. את התמונה המלאה של חובות הנגישות פירטתי בחוק נגישות אתרים.
איך מוסיפים כתוביות בפועל
- מתחילים מתמלול. כלי זיהוי דיבור אוטומטיים (כולל אלה של פלטפורמות הווידאו) נותנים טיוטה טובה. בעברית — ובמיוחד עם שמות, מונחים מקצועיים וסלנג — הטיוטה דורשת תיקון ידני.
- מתקנים ומסנכרנים. כל כתובית מופיעה בזמן שהמשפט נאמר, ולא ארוכה מכדי לקרוא אותה.
- מוסיפים צלילים משמעותיים וזיהוי דובר כשיש כמה.
- שומרים כקובץ נפרד (בדרך כלל WebVTT או SRT), ולא "צורבים" את הטקסט לתוך התמונה — כך אפשר לכבות, להגדיל ולתרגם.
בנגן של האתר עצמו
כשהסרטון מוגש מהאתר בתגית video של HTML, הכתוביות נוספות כקובץ VTT:
<video controls preload="none" poster="poster.webp"> <source src="demo.mp4" type="video/mp4"> <track kind="captions" src="demo.he.vtt" srclang="he" label="עברית" default> </video>
בסרטון מוטמע מפלטפורמה חיצונית, מעלים את קובץ הכתוביות בפלטפורמה עצמה, והוא יופיע בנגן המוטמע.
גם הנגן צריך להיות נגיש
כתוביות הן חצי מהעבודה. הנגן עצמו צריך לאפשר הפעלה, עצירה, השתקה והפעלת כתוביות במקלדת, עם כפתורים שקורא מסך מזהה. ויש עוד שני כללים חשובים:
- בלי הפעלה אוטומטית עם קול. סאונד שמתחיל לבד מפריע לקורא המסך.
- וידאו רקע שזז צריך כפתור עצירה.
ומעבר לנגישות — וידאו כבד יכול להאט מאוד את העמוד. איך מטמיעים בלי לפגוע במהירות כתבתי בוידאו באתר.
יתרון נוסף: התמלול הוא תוכן
סרטון הוא קופסה סגורה למנוע חיפוש. תמלול שמתפרסם בעמוד הופך את מה שנאמר לטקסט שאפשר לקרוא, לסרוק ולחפש — וגם לצטט. בהרצאה או בסרטון הסבר ארוך, תמלול מסודר עם כותרות משנה הוא לעיתים קרובות התוכן הכי שימושי בעמוד.
שאלות נפוצות
כתוביות אוטומטיות של יוטיוב מספיקות?
כנקודת התחלה כן, כתוצר סופי — בדרך כלל לא, במיוחד בעברית. טעות בשם של מוצר או במספר משנה את המשמעות. כדאי לעבור עליהן ולתקן.
סרטון בלי דיבור צריך כתוביות?
אם יש בו צלילים שמעבירים מידע — כן, תיאור קצר שלהם. אם הוא קישוט בלבד, בלי מידע בשמע — לא.
מה עם סרטונים שהעליתי לפני 2017?
לפי הסיכום בכל זכות, החובה חלה על תכני וידאו שהוכנו אחרי 25.10.2017. לסרטון ישן שעדיין חשוב לשירות, כדאי לשקול תמלול גם בלי חובה.
מאמרים קשורים: מסמך PDF נגיש: מה החוק דורש ואיך מייצרים אחד.
כשאני משלב וידאו באתר, הוא מקבל נגן נגיש, טעינה עצלה ומקום לקובץ כתוביות. פירוט בעמוד הנגשת אתרים, ואפשר לשאול אותי על הסרטונים באתר שלכם.
אהבתם את המאמר?
