התשובה הקצרה: לפי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, ובפרט תקנה 35, אתר אינטרנט שמספק שירות לציבור צריך להיות נגיש לפי התקן הישראלי ת"י 5568, שמבוסס על הנחיות WCAG 2.0 של ארגון W3C ברמה AA, ולכלול הצהרת נגישות. בפועל זה אומר שאפשר לנווט באתר במקלדת, להשתמש בו עם קורא מסך, לקרוא אותו בניגודיות מספקת ולמלא בו טפסים — ולא רק להוסיף כפתור נגישות בפינה.
המידע במאמר הוא הסבר כללי מנקודת המבט של מפתח, ואינו ייעוץ משפטי. לשאלות על חובות ספציפיות, פטורים ומועדים — פנו לעורך דין העוסק בדיני נגישות, ובדקו את המקורות הרשמיים שמקושרים כאן. המאמר עודכן באוקטובר 2026.
המקורות הרשמיים
- נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות — נגישות אתרי אינטרנט, הגוף הממשלתי שאחראי על האכיפה.
- כל זכות — הנגשת אתרי אינטרנט ואפליקציות, הסבר מפורט על ההליך.
- מכון התקנים — ת"י 5568: מהדורת התקן לנגישות תכנים באינטרנט פורסמה ב-28 בספטמבר 2023, ופורסמה ברשומות ב-22 באוקטובר 2023.
מה התקן הישראלי דורש
ת"י 5568 מאמץ את הנחיות WCAG 2.0 — מסמך בינלאומי שמגדיר מה הופך תוכן אינטרנטי לנגיש — עם התאמות ישראליות, ונדרשת עמידה ברמה AA. ההנחיות בנויות סביב ארבעה עקרונות:
| עיקרון | מה הוא אומר | דוגמאות למה שנבדק |
|---|---|---|
| ניתן לתפיסה | כל מידע זמין גם למי שלא רואה או לא שומע | טקסט חלופי לתמונות, כתוביות לווידאו, ניגודיות מספקת |
| ניתן להפעלה | אפשר להפעיל הכול גם בלי עכבר | ניווט מלא במקלדת, סימון פוקוס, שליטה בתוכן שזז |
| מובן | התוכן וההתנהגות צפויים וברורים | שפת עמוד מוגדרת, תוויות לטפסים, הודעות שגיאה ברורות |
| יציב | עובד עם טכנולוגיות מסייעות | קוד תקני, רכיבים שקורא מסך מזהה נכון |
בעולם, ארגון W3C כבר פרסם גרסאות מתקדמות יותר של ההנחיות, ו-WCAG 2.2 אושר ב-2025 גם כתקן בינלאומי (ISO/IEC 40500:2025). גרסאות אלה מוסיפות קריטריונים, בעיקר למשתמשי מובייל ולבעלי לקויות קוגניטיביות. התקן הישראלי עדיין מבוסס על WCAG 2.0, אבל אתר שבנוי לפי הגרסאות החדשות עומד גם בדרישות הישנות.
הצהרת נגישות
מעבר להנגשה עצמה, האתר צריך לפרסם הצהרת נגישות. הצהרה טובה כוללת:
- לפי איזה תקן ובאיזו רמה האתר הונגש.
- אילו התאמות בוצעו באתר.
- חלקים שעדיין אינם נגישים, אם יש — בכנות.
- פרטי קשר של רכז הנגישות: שם, טלפון ומייל, לפניות בנושא.
- תאריך העדכון האחרון.
דוגמה: הצהרת הנגישות של האתר הזה.
האם תוסף נגישות מספיק?
זו השאלה שאני שומע הכי הרבה. תוסף נגישות ("ווידג׳ט") מוסיף לאתר תפריט עם אפשרויות כמו הגדלת טקסט, ניגודיות גבוהה והדגשת קישורים. חלק מהגולשים מוצאים את זה שימושי. אבל התוסף לא משנה את הקוד שמתחתיו:
- כפתור שמוצג רק כאייקון, בלי תווית — נשאר בלי תווית, וקורא המסך מקריא "כפתור" בלי לומר מה הוא עושה.
- תמונה בלי טקסט חלופי — נשארת בלי תיאור.
- תפריט שנפתח רק בריחוף עכבר — נשאר חסום למי שגולש במקלדת.
- שדה טופס בלי תווית — נשאר לא מובן.
בנוסף, אנשים שמשתמשים בטכנולוגיה מסייעת עובדים עם הכלים שלהם — קורא מסך, הגדלה של מערכת ההפעלה, מקלדת — ולא דרך תפריט של אתר ספציפי. מה שמשנה עבורם הוא אם הקוד עצמו תקין.
לכן הגישה שלי היא לתקן את המקור: התבנית, הרכיבים והטפסים.
הבעיות הנפוצות ביותר
הדוח השנתי WebAIM Million בודק את עמודי הבית של מיליון האתרים הפופולריים בעולם בכלים אוטומטיים. ב-2026 נמצאו שגיאות נגישות ב-95.9% מהעמודים, והשגיאה הנפוצה ביותר — ניגודיות נמוכה בין טקסט לרקע — הופיעה ב-83.9% מהם. לפי הדוח, שש קטגוריות של שגיאות חוזרות שוב ושוב: ניגודיות נמוכה, תמונות בלי טקסט חלופי, שדות בלי תוויות, קישורים ריקים, כפתורים ריקים ושפת עמוד חסרה.
החדשות הטובות: כל השש פתירות בקוד, ורובן נמצאות בתבנית — כך שתיקון אחד מתקן אותן בכל עמודי האתר. החדשות הפחות טובות: כלים אוטומטיים מוצאים רק חלק מהבעיות. סדר ניווט לא הגיוני במקלדת, או רכיב שקורא מסך מקריא בצורה מבלבלת, מתגלים רק בבדיקה ידנית.
מה זה אומר לאתר בעברית
- שפה וכיוון: העמוד צריך להגדיר שהוא בעברית ומימין לשמאל. בלי זה, קורא מסך עלול להקריא את הטקסט בהגייה של שפה אחרת.
- מילים באנגלית בתוך טקסט עברי: שמות מותגים, מספרים וכתובות צריכים סימון כיוון נכון, אחרת הסדר שלהם משתבש — גם על המסך וגם בהקראה.
- רכיבים שתורגמו מאנגלית: סליידרים, תפריטים וחלונות קופצים מתבניות זרות לא תמיד עובדים נכון בכיווניות הפוכה, וזה משפיע גם על ניווט במקלדת.
איך בודקים את האתר שלכם
- מקלדת: נסו לעבור על כל העמוד רק עם מקש Tab, Enter והחצים. האם רואים כל הזמן איפה הפוקוס? האם אפשר לפתוח את התפריט, לסגור חלון קופץ ולשלוח טופס?
- ניגודיות: בדקו טקסטים בהירים על רקע בהיר ואפור על לבן — שם רוב הכשלים.
- תמונות: לכל תמונה שמעבירה מידע יש תיאור?
- טפסים: לכל שדה יש תווית קבועה, ולא רק טקסט שנעלם כשמתחילים להקליד?
- כלי אוטומטי: כלי בדיקה בדפדפן ימצא את הבעיות הבסיסיות — נקודת התחלה טובה, לא סוף הבדיקה.
- קורא מסך: הקשבה לעמוד עם קורא מסך חושפת בעיות שאף כלי לא יראה.
אתר חדש מול הנגשה בדיעבד
הנגשה של אתר קיים יכולה להיות פרויקט קטן או גדול, בעיקר בהתאם לתבנית: באתר עם תבנית ייעודית וקוד נקי, רוב התיקונים מתבצעים במקום אחד. באתר שבנוי על תבנית מדף ובונה עמודים, לפעמים התיקון מחייב לעקוף את הבונה בכל רכיב. באתר חדש, נגישות שמתוכננת מההתחלה כמעט לא מוסיפה עלות — ולכן היא חלק מכל אפיון שאני עושה.
דוגמה: האתר הזה
אתר WebUp נבנה עם מבנה כותרות סמנטי, קישור "דילוג לתוכן", סימון פוקוס גלוי, טקסט חלופי לתמונות, אזורי מגע בגודל מספיק בטלפון, וכיבוד של העדפת "הפחתת תנועה" בסליידרים ובאנימציות. כל אלה ממומשים בתבנית עצמה, בלי תוסף נגישות.
אחרי שהאתר נגיש, צריך גם לפרסם הצהרת נגישות — מה חייב להופיע בה פירטתי במדריך הצהרת נגישות לאתר.
מאמרים קשורים: אתר לעמותה: תרומות אונליין, שקיפות וסעיף 46.
רוצים לבדוק או לתקן את הנגישות של האתר שלכם? בעמוד הנגשת אתרים לפי ת״י 5568 מפורט איך אני עובד, ואפשר לשלוח לי את כתובת האתר.
אהבתם את המאמר?
