מיילים נכנסים לספאם בעיקר משלוש סיבות: הדומיין לא מאומת (SPF, DKIM ו-DMARC חסרים או שגויים), המייל נשלח משרת או משירות שאין לו מוניטין טוב, או שהתוכן וההתנהגות נראים כמו דואר זבל — יותר מדי נמענים שלא ביקשו, קישורים חשודים, או נמענים שמסמנים "ספאם". אצל עסקים קטנים יש גם חשוד קבוע שלא חושבים עליו: טופס יצירת הקשר באתר, ששולח את הפניות דרך שרת האחסון בלי אימות. הבשורה הטובה היא שרוב הבעיות ניתנות לאבחון ולתיקון בהגדרות.
מה Gmail דורשת משולחים
בהנחיות השולחים של גוגל יש דרישות לכל מי ששולח דואר לחשבונות Gmail:
- אימות של הדומיין השולח ב-SPF או ב-DKIM.
- רשומות DNS תקינות לשרת השולח, כולל מיפוי הפוך (PTR).
- שליחה מוצפנת (TLS).
- שיעור דיווחי ספאם נמוך מ-0.3% ב-Postmaster Tools — וגוגל ממליצה לשאוף לפחות מ-0.1%.
מי ששולח יותר מ-5,000 הודעות ביום ל-Gmail צריך בנוסף SPF, DKIM ו-DMARC יחד, התאמה בין הדומיין שבשדה "מאת" לדומיין המאומת, ובדיוור שיווקי גם הסרה מרשימה בלחיצה אחת. גם אם אתם רחוקים מהמספר הזה, ההגדרות האלה הן הבסיס שכדאי שיהיה לכל עסק.
החשוד הראשון: טופס צור הקשר באתר
באתרי וורדפרס, הפונקציה ששולחת מיילים מהאתר — wp_mail — משתמשת כברירת מחדל ב-mail() של PHP, כלומר בשרת האחסון עצמו. כתובת השולח המובנית היא wordpress@ ושם הדומיין. והתיעוד של וורדפרס מציין במפורש: ערך החזרה "הצליח" לא אומר שהמייל באמת הגיע לנמען.
מה שקורה בפועל:
- המייל יוצא משרת אחסון ששולח דואר בשם אתרים רבים, ולעיתים בלי DKIM לדומיין שלכם.
- רשומת ה-SPF של הדומיין מאשרת את ספק הדואר העסקי — אבל לא את שרת האחסון.
- כשהשולח מוגדר ככתובת של הגולש שמילא את הטופס (למשל gmail.com), המייל "מתחזה" לדומיין שלא שייך לכם — מתכון בטוח לספאם.
התיקון: שולחים את מיילי האתר דרך שירות דואר מאומת (SMTP של ספק הדואר העסקי, או שירות דיוור טרנזקציוני), מכתובת על הדומיין שלכם, ושמים את כתובת הגולש בשדה "השב אל" (Reply-To). אחרי השינוי שולחים טופס ניסיון ובודקים את הכותרות של המייל שהתקבל.
הגדרות הדומיין: SPF, DKIM ו-DMARC
את ההסבר המלא כתבתי במאמר מייל עסקי על הדומיין. כאן רק הנקודות שהכי הרבה פעמים מתגלות כשבודקים דומיין שהמיילים שלו בספאם:
- SPF שלא כולל את כל השולחים — ספק הדואר כן, מערכת הדיוור לא, האתר לא.
- שתי רשומות SPF — שגיאה שמבטלת את שתיהן. ראו רשומות DNS.
- DKIM שלא הופעל — הספק נותן את הרשומה, ואף אחד לא הוסיף אותה.
- אין DMARC בכלל — אפשר להתחיל במדיניות
p=noneעם דוחות, ולהחמיר אחרי שמוודאים שכל השולחים מאומתים.
מוניטין ותוכן
- רשימות תפוצה שלא ביקשו לקבל — הדרך המהירה לדיווחי ספאם. מעבר לבעיית המסירה, בישראל יש לזה גם היבט חוקי; ראו חוק הספאם.
- שליחה פתאומית בכמות גדולה מדומיין או מכתובת שלא שלחו כמעט אף פעם.
- קישורים מקוצרים או לדומיינים חשודים, ומייל שכולו תמונה בלי טקסט.
- רשימות שחורות — אם שרת השליחה נכנס לרשימה, כל מי שמשתמש בו נפגע. עוד סיבה לשלוח דרך שירות מאומת ולא משרת האחסון.
איך מאבחנים
- פותחים את המייל שנחת בספאם ומציגים את המקור (Show original ב-Gmail). שם מופיעות תוצאות SPF, DKIM ו-DMARC — Pass או Fail.
- בודקים מאיזה שרת המייל יצא — ספק הדואר, מערכת הדיוור, או שרת האחסון.
- בודקים את רשומות ה-DNS של הדומיין מול השולחים שמצאתם.
- מתקנים, שולחים שוב, ובודקים שוב את הכותרות.
שאלות נפוצות
למה רק חלק מהמיילים נכנסים לספאם?
כי הם יוצאים ממקורות שונים. מייל שנשלח מתיבת הדואר העסקית עובר אימות, ומייל מטופס האתר או ממערכת אוטומטית — לא. הכותרות של כל מייל יגידו מאיפה הוא יצא.
האם ספק הדואר משנה?
ספק מוכר עם הגדרות נכונות עוזר, אבל הוא לא מתקן SPF שגוי או טופס ששולח מהשרת. ראו גם Google Workspace או Microsoft 365.
הלקוחות לא מקבלים את המיילים מהחנות. מה בודקים?
אותו דבר: מאיפה הם נשלחים, ואם השולח מאומת. בחנויות, מיילי אישור הזמנה יוצאים בדרך כלל מהאתר — כלומר מהחשוד הראשון.
מאמרים קשורים: SMTP בוורדפרס: למה מיילים מהאתר לא מגיעים ואיך שולחים אותם נכון.
אני מגדיר שליחת מיילים מאומתת בכל אתר שאני בונה, ומאבחן בעיות מסירה כחלק מתחזוקה — ראו תחזוקת אתרים. המיילים שלכם בספאם? ספרו לי מאיפה הם נשלחים.
אהבתם את המאמר?
