אתר בכמה שפות נבנה נכון כשלכל שפה יש כתובות משלה, כל עמוד כתוב כולו בשפה אחת, גרסאות השפה מחוברות זו לזו בתגיות hreflang, והעיצוב מתוכנן מראש גם לעברית ולערבית מימין לשמאל וגם לאנגלית או לרוסית משמאל לימין. בונים את זה כחלק מהארכיטקטורה, לא כתרגום שמוסיפים בסוף. וידג׳ט שמתרגם את העמוד אוטומטית בדפדפן לא יוצר גרסה שגוגל יכול לאנדקס — הוא רק מציג תרגום למי שכבר נמצא באתר.
פיתחתי כמה פלטפורמות רב-לשוניות: WebGPT בשמונה שפות, כולל עברית וערבית מימין לשמאל; פלטפורמת מדיה וקהילה בשש שפות — עברית, אנגלית, רוסית, ספרדית, ערבית וסינית; ויפה, שבו לצד העמודים בעברית יש גם עמודים ברוסית. המאמר מבוסס על ההחלטות שקיבלתי שם, ועל ההנחיות של גוגל.
מתי בכלל צריך אתר בכמה שפות
- יש לכם לקוחות שלא קוראים עברית — תיירים, משקיעים, לקוחות בחו"ל, או קהלים בישראל שמעדיפים רוסית, ערבית או אנגלית.
- אתם מוכרים לחו"ל — אז השאלה היא לא רק שפה, אלא גם מדינה, מטבע ומשלוח.
- אתם רוצים להופיע בחיפושים בשפות אחרות — וזה דורש עמודים אמיתיים בשפות האלה, לא תרגום אוטומטי.
לא כל אתר צריך את כל העמודים בכל השפות. לפעמים מספיקים דף בית, עמודי שירות ודרכי יצירת קשר באנגלית, בעוד שהבלוג נשאר בעברית.
מבנה הכתובות: איפה יושבת כל שפה
לפי ההנחיות של גוגל לאתרים רב-לשוניים ורב-אזוריים, יש ארבע אפשרויות:
| מבנה | דוגמה | יתרונות | חסרונות |
|---|---|---|---|
| תיקייה לכל שפה | example.co.il/en/ | פשוט להקמה ולתחזוקה, אתר אחד | שרת אחד לכל השפות |
| תת-דומיין | en.example.co.il | אפשר לאחסן כל שפה בשרת אחר | לא תמיד ברור לגולש אם מדובר בשפה או במדינה |
| דומיין לכל מדינה | example.de | אות ברור למדינה | יקר, מורכב לתחזוקה, ומכוון למדינה אחת |
| פרמטר בכתובת | example.co.il?lang=en | — | גוגל מגדירה זאת "לא מומלץ" |
לרוב העסקים בישראל, ההמלצה שלי היא תיקייה לכל שפה: עברית בשורש, ושפות נוספות תחת /en/, /ru/ או /ar/. זה פשוט, זה אתר אחד לתחזק, והקישורים שהאתר צובר מחזקים את כל השפות יחד. כך בנוי גם יפה, שבו הגרסה הרוסית יושבת תחת /ru/.
שפה אחת לכל עמוד
גוגל קובעת את שפת העמוד לפי התוכן הגלוי בו — לא לפי תכונת lang ולא לפי הכתובת. לכן ההנחיה שלה היא שפה אחת לתוכן ולניווט בכל עמוד, בלי תרגומים זה לצד זה. עמוד שבו התוכן בעברית והתפריט באנגלית, או עמוד שמציג את אותו טקסט בשתי שפות, מבלבל גם את הגולש וגם את גוגל.
באותו הקשר: תרגום רק של "המעטפת" — תפריט, כותרת תחתונה, כפתורים — בזמן שהתוכן עצמו נשאר בשפה אחת, יוצר חוויה גרועה ותוצאות חיפוש מבלבלות.
hreflang: לחבר בין גרסאות השפה
תגיות hreflang אומרות לגוגל שכמה עמודים הם גרסאות של אותו תוכן בשפות שונות, כך שהגולש יקבל בתוצאות את הגרסה בשפה שלו. לפי התיעוד של גוגל, הכללים החשובים:
- כל גרסה מפרטת את עצמה ואת כל האחרות. אם עמוד בעברית מצביע על הגרסה באנגלית, הגרסה באנגלית חייבת להצביע בחזרה — אחרת גוגל מתעלמת מהתגיות.
- כתובות מלאות, כולל https והדומיין.
- קוד שפה לפי ISO 639-1 — לעברית
he, לאנגליתen, לרוסיתru, לערביתar— ואפשר להוסיף קוד מדינה (למשלen-US). קוד מדינה לבדו לא תקין. x-default— הגרסה שמוצגת כשאף שפה לא מתאימה לגולש. בדרך כלל דף בחירת שפה או הגרסה הראשית.- שלוש דרכים שקולות להגדרה: בראש העמוד, בכותרת HTTP, או במפת האתר. באתר גדול, מפת האתר נוחה יותר לתחזוקה — ראו מפת אתר XML לאתר גדול.
חשוב גם הקשר לקנוניקל: כל גרסת שפה מצביעה בקנוניקל על עצמה, לא על הגרסה העברית. גרסה בשפה אחרת היא לא כפילות — היא עמוד אחר. על קנוניקל הרחבתי במאמר נפרד.
לא להפנות אוטומטית לפי מיקום
מפתה לזהות שהגולש מגיע מחו"ל ולהפנות אותו אוטומטית לגרסה באנגלית. גוגל ממליצה להימנע מזה: הפניה אוטומטית עלולה למנוע מגולשים — ומהסורק של גוגל — לראות את כל הגרסאות. במקום זה, מציגים בורר שפה ברור, ואם רוצים — הצעה עדינה ("נראה שאתם גולשים מחו"ל — לעבור לאנגלית?") שהגולש מחליט עליה.
ימין לשמאל ושמאל לימין באותו עיצוב
זה החלק שבו אתרים רב-לשוניים בישראל נכשלים הכי הרבה. אתר שעוצב לעברית ו"הופך כיוון" לאנגלית — או להפך — מתגלה מהר כשבור. מה שעובד:
- מאפייני CSS לוגיים — "התחלה" ו"סוף" במקום "שמאל" ו"ימין" (
margin-inline-startולאmargin-left). כך אותו קוד עובד בשני הכיוונים. כך בנויה גם התבנית של האתר הזה. - אייקונים כיווניים מתהפכים — חץ "הבא" מצביע שמאלה בעברית וימינה באנגלית. אייקונים לא-כיווניים, כמו סימן וי או לוגו, לא מתהפכים.
- טקסט מעורב — מספרי טלפון, כתובות אתרים ושמות מותגים בתוך משפט בעברית צריכים סימון כיוון, אחרת הסדר משתבש.
- גופנים לכל כתב — גופן שנראה מצוין באנגלית לא תמיד כולל אותיות עבריות או ערביות טובות. בוחרים גופן שתומך בכל הכתבים, או צמד גופנים מתואם.
- אורך טקסט — אותו כפתור באנגלית, ברוסית ובעברית יהיה באורכים שונים מאוד. העיצוב צריך לעמוד בזה בלי להישבר.
בפלטפורמת המדיה, שתי השפות מימין לשמאל — עברית וערבית — חיות לצד ארבע שפות משמאל לימין באותו ממשק — וזה אפשרי רק כשהכיווניות היא חלק מהתכנון מההתחלה, ולא תוספת בסוף.
תרגום: אוטומטי, אנושי, או שילוב
- וידג׳ט תרגום בדפדפן — מתרגם את העמוד למי שכבר נמצא בו, אבל לא יוצר עמודים בשפה אחרת שגוגל יכול למצוא. מתאים לנוחות, לא להופעה בחיפוש.
- תרגום מכונה שנשמר כעמודים — מהיר וזול, אבל דורש עריכה של דובר השפה, במיוחד בעמודי מכירה ובמונחים מקצועיים.
- תרגום אנושי — הכי איכותי, והכי חשוב בעמודים שמביאים לקוחות.
הבעיה הגדולה יותר היא לא התרגום הראשון אלא הסנכרון: כשמשנים עמוד בעברית, מישהו צריך לעדכן גם את הגרסאות האחרות. כדאי להחליט מראש מי אחראי על כל שפה, ואילו עמודים בכלל מתורגמים.
אתר רב-לשוני בוורדפרס
בוורדפרס יש תוספים ייעודיים לניהול שפות, כמו WPML ו-Polylang, שמנהלים את הקשר בין גרסאות של אותו עמוד, את בורר השפות ואת תגיות ה-hreflang. הם עובדים טוב כשהתבנית בנויה לשני הכיוונים. כשהתבנית נבנתה רק לעברית — שם מתחילות הבעיות, ולכן החלטה על שפות נוספות צריכה להגיע לפני בניית התבנית ולא אחריה. באתרים עם לוגיקה מורכבת, כמו WebGPT, הרב-לשוניות בנויה ישירות במערכת: כל טקסט בממשק מנוהל כמפתח תרגום, ושפה חדשה היא עוד עמודה ולא אתר חדש.
רשימת בדיקה
- כתובת נפרדת לכל שפה — תיקייה לכל שפה, ברוב המקרים.
- שפה אחת לתוכן ולניווט בכל עמוד.
- hreflang דו-כיווני, עם כתובות מלאות וקודי שפה תקינים, ו-x-default.
- קנוניקל של כל גרסה מצביע על עצמה.
- בלי הפניה אוטומטית לפי מיקום — בורר שפה במקום.
- עיצוב בנוי לשני הכיוונים, עם גופנים לכל הכתבים.
- תרגום שנשמר כעמודים, ומישהו שאחראי לסנכרן אותו.
מאמרים קשורים: אתר באנגלית לעסק ישראלי: לא תרגום, גרסה לקהל אחר, אינדקס רב-לשוני: עסקים בעברית, ברוסית ובאנגלית באותו אתר וWPML, Polylang או אתר נפרד לכל שפה: איך בונים וורדפרס רב-לשוני.
מתכננים אתר באנגלית לצד העברית, או אתר בינלאומי? זה חלק מהאפיון, וכדאי להחליט עליו לפני שבונים — ראו בניית אתרים מורכבים ובניית אתרי וורדפרס, או ספרו לי על הקהלים שלכם.
אהבתם את המאמר?
