אתר באנגלית לעסק ישראלי: לא תרגום, גרסה לקהל אחר

אתר באנגלית לעסק ישראלי הוא לא תרגום של האתר העברי — הוא גרסה שנכתבת לקהל אחר: לקוחות בחו"ל, תיירים, תושבים דוברי אנגלית בישראל או שותפים עסקיים. גרסה טובה מתאימה את התוכן, המטבע, אמצעי הקשר והציפיות לקהל הזה, מוגדרת טכנית כך שגוגל מציגה לכל גולש את השפה הנכונה, ובנויה בכיוון שמאל-לימין בלי לשבור את העיצוב. במאמר הזה: למי זה מתאים, איך בונים את הגרסה, ומה הטעויות הנפוצות.

למי צריך גרסה באנגלית

• עסקים שמוכרים לחו"ל — מוצרים, שירותי פיתוח, ייעוץ, תיירות.
• עסקים מקומיים עם קהל דובר אנגלית — קליניקות, משרדי עורכי דין, נדל"ן, הוראה, בערים עם תושבים ותיירים רבים.
• חברות שמגייסות או עובדות עם שותפים בינלאומיים — האתר משמש כרטיס ביקור.

אם רוב הלקוחות דוברי עברית, גרסה מלאה באנגלית היא לא תמיד הכרחית. לפעמים מספיק עמוד אחד מסודר באנגלית עם השירותים ודרכי הקשר. ההחלטה צריכה להתבסס על מי באמת פונה, לא על "כדאי שיהיה".

לכתוב לקהל, לא לתרגם

תרגום מילה במילה של אתר עברי מייצר טקסט שנשמע מתורגם. קהל בחו"ל לא מכיר את שמות הערים בישראל, את החגים, את אמצעי התשלום המקומיים או את המונחים המקצועיים העבריים. מה שמשתנה בפועל:

המבנה הטכני

הדרך המקובלת היא תיקייה נפרדת לכל שפה באותו דומיין — למשל ‎/en/‎ — כך שהגרסה האנגלית נהנית מהסמכות של הדומיין הקיים. אפשרויות אחרות הן תת-דומיין או דומיין נפרד; ההבדלים מפורטים במאמר תת-דומיין או תיקייה.

כדי שגוגל תציג לכל גולש את הגרסה המתאימה, מסמנים את הגרסאות בתגיות hreflang. לפי ההנחיות של גוגל:

• כל גרסה מפנה לעצמה ולכל הגרסאות האחרות. אם שני עמודים לא מפנים זה לזה, גוגל מתעלמת מהסימון.
• משתמשים בכתובות מלאות, כולל https.
• קוד שפה לפי ISO 639-1 (למשל en, he), ואפשר להוסיף קוד אזור (en-GB). קוד אזור לבד לא תקין.
• אפשר להגדיר x-default לעמוד שמוצג למי שהשפה שלו לא מתאימה לאף גרסה.
• גוגל לא משתמשת ב-hreflang כדי לקבוע באיזו שפה העמוד כתוב — היא מזהה את זה בעצמה. לכן העמוד באנגלית צריך להיות כתוב באנגלית באמת, לא מעורב.

ועוד כלל חשוב: לא מעבירים גולשים אוטומטית לגרסה לפי מיקום או שפת דפדפן. מציעים קישור בולט לשפה האחרת, ומשאירים לגולש לבחור.

עיצוב בשני כיוונים

הגרסה האנגלית נכתבת משמאל לימין, ולכן העיצוב צריך להתהפך: תפריט, חצים, אייקונים שמצביעים על כיוון, יישור טקסט. כשהאתר בנוי מראש עם מאפייני CSS לוגיים, ההיפוך הזה כמעט אוטומטי; כשלא — כל עמוד בגרסה החדשה הוא תיקון ידני. ראו פיתוח אתר מימין לשמאל. גם הגופן משתנה: גופן שנבחר בגלל העברית צריך להיראות טוב גם באותיות לטיניות.

טעויות נפוצות

• תרגום אוטומטי בלי עריכה — מייצר טקסט שמרחיק לקוחות במקום למשוך אותם.
• גרסה חלקית — חצי מהעמודים באנגלית, והשאר מפנים לעברית בלי אזהרה.
• תפריט אחד לשתי השפות — פריטים בעברית בתוך הגרסה האנגלית.
• טפסים שלא עובדים באנגלית — הודעות שגיאה בעברית, שדה טלפון שמקבל רק מספר ישראלי.
• גרסה שלא מתעדכנת — העברית מתעדכנת, האנגלית נשארת מלפני שנתיים.

שאלות נפוצות

צריך דומיין ‎.com לגרסה האנגלית?

לא חייבים. תיקייה ‎/en/‎ בדומיין הקיים היא לרוב הפתרון הפשוט והחזק. דומיין נפרד מתאים כשיש מותג או פעילות נפרדת לגמרי בחו"ל.

אפשר להשתמש בתוסף תרגום בוורדפרס?

כן, תוספים כמו WPML ו-Polylang מנהלים גרסאות שפה ותגיות hreflang. התוסף מנהל את המבנה; את התוכן עדיין צריך לכתוב לקהל.

מאמרים קשורים: אינדקס רב-לשוני: עסקים בעברית, ברוסית ובאנגלית באותו אתר.

אני בונה אתרים רב-לשוניים בעברית ובאנגלית, בכיווניות מלאה ועם הגדרות hreflang נכונות. על הגישה המלאה כתבתי במאמר אתר בכמה שפות, ואפשר לספר לי על הקהל שלכם.